7 טעויות שאנשים עושים עם סתימה (ואיך לא להרוס את הצנרת)

הטעות הנפוצה ביותר. המוכר בחנות "עשה זאת בעצמך" מבטיח שזה יאכל הכל. גרגרים לבנים, 30 שקל ואתם חוזרים הביתה בטוחים שפתרתם את הבעיה.

מה שהמוכר לא אומר לכם: סודה קאוסטית מייצרת חום של 90 מעלות ומעלה. צנרת PVC, שזו הצנרת שמותקנת ברוב הבתים היום, לא בנויה לזה. ראיתי סיפונים שנמסו, חיבורים שנפתחו, צינורות שהתעוותו. והחלק הגרוע? אם הסתימה מלאה, הסודה שוקעת למטה, מתקררת ומתגבשת לגוש קשה. עכשיו יש לכם שתי סתימות במקום אחת.

אם אתם רוצים להבין בדיוק למה ואיך, כתבתי על זה מדריך מלא על סודה קאוסטית. שווה לקרוא לפני שנוגעים בקופסה.

כולם מכירים את הטריק הזה. לוקחים קולב ברזל, פותחים אותו ודוחפים לתוך הצינור. יש משהו מספק בזה, כאילו אתם באמת עושים משהו. אבל מה שאתם באמת עושים? הרס.

חוט ברזל גורד את דפנות הצינור. בצנרת שרשורית (הצינורות הלבנים הגמישים שמתחת לכיור), הוא יכול לנקב את הדופן ולגרום לנזילה שלא תראו עד שהארון מתחת למטבח ירקב. ובסיפונים, הקצה החד שלו עלול לתקוע ולא לצאת. ראיתי לקוח שנשבר לו חוט בתוך הסיפון ולא הצליח לשלוף אותו. נאלצנו לפרק את כל הצנרת.

ויש בעיה נוספת: חוט ברזל לא באמת מפרק סתימה. הוא דוחף אותה עמוק יותר. הסתימה שהייתה בסיפון, 30 סנטימטר מפתח הניקוז, עכשיו נמצאת מטר וחצי בתוך הקיר. במקום שהאינסטלטור יפתח אותה בחמש דקות, עכשיו צריך ספירלה ארוכה ועבודה של חצי שעה.

"שפכו קומקום רותח לכיור, זה ימיס את השומן." שמעתם את זה? אני שומע את זה כל יום. ויש בזה גרעין של אמת, אבל גם מלכודת.

מים ב-100 מעלות באמת ממיסים שומן. הבעיה היא שצנרת PVC עמידה עד 60-70 מעלות. צנרת שרשורית, עוד פחות. כשאתם שופכים קומקום מלא של רותחים ישירות לפתח הניקוז, המים עוברים דרך הסיפון הפלסטיק, דרך החיבורים, דרך הגומיות ומעוותים הכל.

ואתם יודעים מה הכי מעצבן? הנזק לא נראה מיד. הצנרת לא מתפוצצת. היא פשוט מתרככת, מאבדת צורה והחיבורים מתרופפים. אחרי שבוע, שבועיים, מתחילה נזילה איטית מתחת לכיור. עד שמגלים, כבר יש רטיבות בארון וריח של עובש.

יש לכם צנרת מתכת ישנה? אז מים רותחים עלולים לעבוד. אבל תהיו כנים עם עצמכם. אתם יודעים מה סוג הצנרת שמתחת לכיור? רוב האנשים לא. ואם לא בטוחים, לא שווה לקחת סיכון.

רגע, הרי אמרתי שפומפה זה טוב? כן. אבל יש הבדל ענק בין שימוש נכון לשימוש שגורם לנזק. ואני רואה את הטעות הזו בעיקר באסלות.

הרבה אנשים לוקחים פומפה ופשוט דוחפים. לוחצים חזק כלפי מטה, פעם אחר פעם. מה שקורה? הם דוחפים את הסתימה עמוק יותר לתוך הקו, למקום שאי אפשר להגיע אליו בלי ספירלה.

העיקרון הנכון של פומפה הוא שאיבה, לא דחיפה. אתם צריכים ליצור איטום טוב מסביב לפתח הניקוז, ללחוץ לאט כלפי מטה ואז למשוך חזק כלפי מעלה. התנועה שמפרקת את הסתימה היא המשיכה, לא הדחיפה. את זה אף אחד לא מסביר.

ויש עוד טריק שרוב האנשים לא יודעים: אם יש לכם כיור כפול, תסתמו את הפתח השני עם סמרטוט רטוב לפני שמתחילים לעבוד עם הפומפה. אחרת הלחץ בורח לצד השני ולא עושה כלום.

"פתחנו את זה, עובד מצוין." שבוע אחרי: סתום שוב. "לא נורא, נפתח שוב." חודש אחרי: עוד פעם. ואז עוד פעם. ואז עוד פעם.

סתימה חוזרת היא לא "סתם סתימה." היא סימפטום של בעיה שלא טופלה. יכול להיות שקע בקו הביוב שבו מצטבר חומר. יכול להיות שורש עץ שחודר דרך סדק. יכול להיות שהצינור שבור או קרוס ולא מאפשר זרימה תקינה.

כל פעם שאתם "פותחים" סתימה חוזרת בלי לטפל בסיבה, אתם משלמים על טיפול זמני. אחרי שלוש פעמים, כבר שילמתם יותר ממה שהיה עולה לעשות בדיקת מצלמה ולמצוא את הבעיה האמיתית.

לא תמיד אפשר לפתור סתימה חוזרת בלי לראות מה קורה בתוך הצינור. מצלמת צנרת נכנסת לתוך הקו ומראה בדיוק איפה הבעיה, מה גורם לה ומה צריך לעשות. לפעמים זה תיקון קטן. לפעמים צריך להחליף קטע. אבל לפחות יודעים.

הטעות הזו היא לא על טיפול בסתימה. היא על איך סתימות נוצרות מלכתחילה. ואם הייתי צריך לבחור טעות אחת שאנשים יפסיקו לעשות, זו הייתה זו.

מגבונים הם הסיבה מספר 1 לסתימות באסלות שאני פותח. גם אלו שכתוב עליהם "מתפרקים במים" או "ניתנים להדחה." הם לא מתפרקים. הם נתפסים בכפיפות של הצנרת, בשסתום האסלה, בכל מקום שהצינור מצר ויוצרים פקק שהולך וגדל.

שמן טיגון הוא הסיבה מספר 1 לסתימות במטבח. חם, הוא נוזלי. קר, הוא שומני ודביק. הוא נדבק לדפנות הצינור, שכבה אחרי שכבה, עד שהמעבר נסתם לגמרי. ראיתם פעם צינור שחתכו אותו אחרי שנים של שמן? זה נראה כמו עורק סתום.

שאריות אוכל, במיוחד אורז, פסטה ופירורי לחם, תופחות בתוך הצנרת ויוצרות גוש. אורז שנשפך לכיור ונכנס לצינור, ממשיך לספוג מים ולתפוח. אחרי יום יומיים, הוא סותם הכל.

אחרי כל הרשימה הזו, אתם בטח שואלים: "טוב, אז מה מותר?" שאלה טובה. הנה הגרסה הקצרה:

1. פומפת כוס (ונטוזה). שימו אותה על פתח הניקוז, צרו איטום, לחצו לאט ומשכו חזק. חזרו על זה 10 פעמים. אם לא עבד, תעצרו.
2. מים חמים מהברז (לא רותחים) בזרם חזק. מתאים לסתימה קלה של שומן.
3. סודה לשתייה + חומץ. לא סודה קאוסטית! סודה לשתייה רגילה מהמטבח. חצי כוס סודה, חצי כוס חומץ, חכו 20 דקות, שטפו. זה עדין ובטוח לצנרת. ולא, אקונומיקה לא פותחת סתימות - היא חומר ניקוי ולא מפרקת גושי שומן או שיער.
4. התקשרו לאינסטלטור. אם אף אחד מהנ"ל לא עבד, הסתימה עמוקה או קשה מדי לטיפול ביתי. לא צריך להתבייש. פתיחת סתימות מקצועית עם ספירלה או שטיפת לחץ פותרת את הבעיה בלי לפגוע בצנרת.

סתימה רגילה שלא "טיפלו" בה? 350 עד 500 שקל. סתימה שמישהו שפך עליה סודה קאוסטית וחומצת מלח? 550 עד 1,000 שקל ומעלה, כי צריך לנקות גם את הכימיקלים לפני שאפשר לעבוד. צנרת שנמסה מרותחים או מסודה? החלפת צנרת שעולה אלפי שקלים.

המסר פשוט: ככל שמנסים יותר "לחסוך", ככה משלמים יותר בסוף. למחירים מעודכנים, בדפי המחירון שלנו.